מידע למטופלים

האם MBCT מתאים עבורי

MBCT היא תכנית המתאימה לאלה המתמודדים עם אתגרים מסוגים שונים בתחום הרגשי, ובכך הכוונה בעיקר למצבי דיכאון ודכדוך, דאגנות וחרדה, באופן מיוחד כשהמצבים הללו חוזרים ונשנים. התכנית רלבנטית גם למתמודדים עם מחשבות טורדניות וחוזרניות, שלעתים מכונות “מחשבות אובססיביות”.

תכנית זו, בהיותה מבוססת על לימוד ותרגול של מיינדפולנס, מתאימה לאנשים שיש בהם הפתיחות והנכונות ללמוד ולהכיר את המרחב הייחודי הזה. לא נדרש כל ידע מוקדם, או רקע של תרגול מדיטציה, אולם כן נדרשת משמעת עצמית ומחויבות לתרגל באופן יומיומי, כ- 30-40 דקות בכל פעם, ולהגיע לכל המפגשים.

כשאדם נמצא בתוך תקופה של עומס וחוסר זמן, לרב יהיה נכון לדחות את הפנייה ל- MBCT עד לזמן שבו ניתן באמת להתפנות ולהשקיע בתכנית. אמנם המפגשים עשויים להיות מעניינים כשלעצמם, אך כדי להנות מהערך הטיפולי של התכנית, חשוב לפנות את הזמן והמשאבים החיוניים כדי ללמוד מיומנות חדשה ולתרגל על בסיס יומי.

חשוב להדגיש כי התכנית איננה מתאימה למי שנמצאים בתוך אפיזודה אקוטית של דיכאון. יעילותה של התכנית מותנה באפשרות של המשתתפים להירתם לתהליך לימוד, הדורש תרגול ומחויבות, וכל מי שהתמודד עם אפיזודה של דיכאון מג’ורי יודע היטב, כי במצב הזה – זוהי דרישה כמעט בלתי אפשרית. מקובל לומר כי התכנית מתאימה למי שנמצא במצב של איזון רגשי (רמיסיה), או בשלב האחרון של החלמה מאפיזודה של דיכאון.

מתכונת קבוצתית או יחידנית?

התוכנית המקורית תוכננה למתכונת קבוצתית של כ- 12-16 משתתפים. מסגרת קבוצתית היא לימודית ביסודה, בשונה מקבוצות תמיכה או קבוצות טיפוליות בסגנון פסיכודינמי. אולם בשונה מקבוצות לימודיות אחרות, בתוכנית ה-MBCT ישנו מכנה משותף משמעותי למשתתפים, המאפשר לרכז את תהליך הלימוד הקבוצתי בנושאים משותפים, ובאתגרים שמרבית המשתתפים חולקים במידה זו או אחרת.

מאז הושקה התוכנית לראשונה, התרחשו התפתחויות שונות מבחינת אופן ההעברה וקהלי היעד.

לרבים, המתכונת הקבוצתית מתאימה מאד, ומאפשרת הרחבה של תהליך הלמידה והעמקה שלו.
לאחרים, המסגרת הקבוצתית איננה נוחה, ולעתים אף מקשה ומעכבת את האפשרות ללמוד ולהתנסות ב”שפה” החדשה של המיינדפולנס. במקרים אלה, ניתן לעתים להשתתף בתוכנית במתכונת מותאמת אישית, המתקיימים באופן דומה מאד לתוכנית המקורית, אך ללא המפגש הקבוצתי והשיח שהוא מוסיף לתהליך הטיפולי.

תכניות משלבות מיינדפולנס – DBT, ACT

MBCT היא תכנית טיפולית שמקובל לשייך למה שקרוי “הגל השלישי” של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). “הגל השלישי” על שום מיקומו ההיסטורי בהתפתחות הטיפולים השייכים לקבוצה זו, ועל שום ייחודו כטיפול המתרכז במטא-קוגניציה (חשיבה/מבט-על אודות תהליכי החשיבה שלנו) יותר מאשר ברכיב ההתנהגותי או ברכיב הקוגניטיבי כשלעצמם.

כחלק מהגל השלישי נמנות שתי גישות טיפוליות נוספות:
DBT – Dialectical Behavioral Therapy – טיפול דיאלקטי התנהגותי.

ACT – Acceptance and Comittment Therapy – טיפול בדרך של קבלה ומחויבות.

גם בשיטות אלו ישנו דגש מטא קוגניטיבי, אולם בשונה מה-MBCT, בתוכניות הללו מיינדפולנס הוא רק מרכיב, מהמערך הטיפולי ולא מהווה את ליבת הטיפול, או את המיומנות המרכזית הנלמדת בו. הטיפול הדיאלקטי ההתנהגותי פותח ע”י פרופ מרשה לינהן, שהושפעה רבות מלימוד ותרגול זן בודהיזם, והוא מכוון לסייע למתמודדות ולמתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, ועם התהנהגויות של פגיעה עצמית. טיפול בדרך של קבלה ומחויבות מהווה גישה טיפולית המשלבת מרכיבים מעולם הטיפול הקוגניטיבי והמטא-קוגניטיבי, תוך שימת דגש על הערכים המהותיים המנחים את האדם.

תכניות מבוססות מיינדפולנס בהקשרים נוספים

בשני העשורים האחרונים הפכו תוכניות מבוססות מיינדפולנס רלבנטיות למגוון הקשרים רחב, מעבר לתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. תוכניות אלו משמשות בעיקר כדרך להפחית סטרס, לשפר אקלים ארגוני, ולתרום לשיפור של התערבויות במגוון של תחומים, ובהם:

– תחום החינוך – בקרב התלמידים, בקרב צוותי החינוך, וכחלק מתוכנית הלימודים בסמינרים.
– תחום הקרימינולוגיה – בבתי סוהר ובתוכניות שיקומיות.
– תחום הרפואה – הן עבור הצוות הרפואי והן בקרב חולים.
– תחום העסקי – פיתוח מנהיגות קשובה, שיפור אקלים ארגוני ועוד.
– תחום הממשל – שימוש במיינדפולנס במסגרת עבודתו השוטפת של הפרלמנט הבריטי.
– תחום המשפט – כחלק מפיתוח כישורי ניהול סכסוכים, ובמסגרת לימודי משפטים.