מה זה MBCT– טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס
Mindfulness-Based Cognitive Therapy – טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (קשיבות) הוא תכנית טיפול פסיכולוגית, המיועדת לאנשים המתמודדים עם קשיי ויסות רגשיים מסוגים שונים, ובאופן מיוחד לאלה המתמודדים עם דיכאון חוזר ונשנה (recurrent depression), עם הפרעות חרדה, ועם מחשבות טורדניות. מטרת התכנית היא לסייע בצמצום ההשפעות המגבילות והמכבידות של קשיי הוויסות השונים, ובשיפור איכות החיים.
התכנית היא ראשונה מסוגה, וייחודה בכך שהיא מבוססת על לימוד של מיינדפולנס ותרגול מדיטציה, ומשלבת רכיבים מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT. תרגול מיינדפולנס מאפשר לחדד ולהעמיק את ההיכרות עם מרכיבים שונים בתודעה ובעולם הרגשי, המפריעים לשמירת האיזון, ומגבירים את המועדות להפרעות שונות כגון דיכאון וחרדה. MBCT נבנתה בסוף שנות ה-90 כתכנית טיפול מניעתית עבור המתמודדים עם דיכאון נשנה, ומאז החלה להיות בשימוש, היא צברה תימוכין מדעיים ליעילותה בתחום בריאות הנפש. מומלץ להשתתף בתכנית דווקא בתקופות שבהן המצב הרגשי מאוזן יחסית, ולא בשעת אפיזודה אקוטית.
תכנית ה-MBCT מבוססת על תכנית ה- MBSR, אותה יצר ג’ון קבט-זין בסוף שנות השבעים, על מנת לסייע לאנשים המתמודדים עם מצבי כאב ומחלה כרוניים. MBSR הוכחה כיעילה מאד בשיפור איכות החיים ויכולת ההתמודדות של המשתתפים בה. MBCT פותחה ע”י שלושה פסיכולוגים מובילים בתחומם – פרופ’ זינדל סגל, פרופ’ מארק וויליאמס ופרופ’ ג’ון טיזדייל, מתבססת על תכנית ה- MBSR ומשלבת לתוכה עקרונות וטכניקות מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. תכנית ה- MBCT הוכחה מדעית כטיפול יעיל ומשמעותי בצמצום הסכנה להישנות של דכאון, ובשיפור רווחת החיים המדווחת של המשתתפים בה.
סמדר יהודה גזית היתה מראשוני המטפלים הישראליים שהשתלמו ב-MBCT, היא למדה ועבדה עם פרופ זינדל סגל בטורונטו ובניו יורק. סמדר החלה בהעברת התכנית בארץ ב- 2009, ומאז הנחתה עשרות קבוצות של מטופלים, והעבירה עשרות השתלמויות וקורסים למטפלים מתחום בריאות הנפש ומקצועות פרא-רפואיים נוספים.
גישה מבוססת מחקרית או “רוחניקיות”?
בעידן הניו-אייג’י בו אנחנו חיים, כאשר הטיפולים האלטרנטיביים למיניהם משגשגים ומתרבים, בהחלט מובן שמתעוררת השאלה – האם טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס הוא “עוד אחת מהגישות ה”רוח’ניקיות” שמופיעות כפטריות אחרי הגשם – או שמדובר בגישה מבוססת ובדוקה?
ובכן – התשובה בהחלט משמחת: MBCT היא שיטת טיפול מבוססת מחקר, שנחקרה מדעית, ע”י שלושה פרופסורים לפסיכולוגיה. השיטה הוכחה כיעילה בהפחתת הסיכון להישנות של דיכאון בקרב חולים שסבלו מדכאונות נשנים, ולאחרונה מתרחבות העדויות המחקריות לכך שהשיטה מועילה גם למתמודדים עם הפרעות חרדה שונות.
הרכיב המרכזי בגישה זו – תרגול מיינדפולנס ופיתוחו – מובא בתכנית באופן שיטתי וסדור, הכולל תימוכין מדעיים מתחום חקר המוח והפסיכולוגיה, והסבר על המנגנונים הרגשיים והקוגניטיביים הרלבנטיים.
מה התועלת שבתרגול מיינדפולנס בהקשר של דיכאון?
מיינדפולנס איננו רק טכניקה אלא הלוך רוח ואופן התנהלות.
תרגול עקבי של מיינדפולנס ומדיטציה לאורך זמן מאפשר:
– להכיר באופן קרוב ומעמיק את דפוסי החשיבה והתודעה, דבר המסייע לזהות ירידות במצב הרוח כבר בראשיתן, לפני שהידרדרו לכדי אפיזודה דיכאונית מלאה.
– לחיות יותר את ההווה, בניגוד לעיסוק המחשבתי הכפייתי בעבר ובעתיד, המתגבר מאד במצבי דיכאון ומוביל להחרפתו.
– להתחבר יותר לחוויות החיים והדברים הקטנים המעוררים הנאה, חיבור הנוטה להתרופף מאד במצבים של דיכאון.
– לפתח עמדה של קבלה כלפי רגשות ומחשבות, גם כשאינם נעימים, ולתת להם לחלוף מבלי להיאבק בהם ולהתאמץ לשנותם. עמדה זו כרוכה במידה של חמלה ודאגה לעצמנו.
– להרחיב את היכולת לחוות את החיים באופן ישיר ולא-שיפוטי, בניגוד לנטייה לחשוב, לבקר ולתקן.
מבנה התכנית
התכנית המקורית מועברת במסגרת קבוצתית הכוללת 8-12 משתתפים, ומונחית ע”י מטפלים ממקצועות בריאות הנפש, בעלי ניסיון בתרגול מדיטצייה ומיינדפולנס, אשר עברו הכשרה בהנחיית קבוצות MBCT. בשנים האחרונות, התכנית מועברת גם במתכונת פרטנית, ע”י מנחה-מטפל באופן העשוי להיות מותאם אישית לצרכיו של המטופל.
התכנית כוללת 8 מפגשים שבועיים בני שעתיים עד שלוש, כך שהיא מתפרסת על פני תקופה של כחודשיים. במהלך השליש האחרון של התכנית מתקיים מפגש אחד ארוך, שעיקרו תרגול משותף וביסוס הטכניקות שנלמדו. המשתתפים מקבלים מדיטציות מונחות שבעזרתן יוכלו לתרגל בבית.
עיקר העבודה – והמפתח לאפקטיביות – הוא התרגול בבית בין מפגש למפגש.
כל מפגש כולל תרגול משותף בטכניקות שונות של מדיטציה ומיינדפולנס, ושיחה המתייחסת לחוויות התרגול בבית ובקבוצה, הקשיים המתעוררים באופן בלתי נמנע, והדרכים האפשריות להתמודדות עימם. בנוסף, כל מפגש עוסק בלימוד ובהעמקה בנושא מרכזי מסוים.
לאחר סיום התכנית ישנה אפשרות להשתתף במפגש מעקב אחד או יותר, המסייע בשמירת המשכיות התרגול ומהווה הזדמנות לבירור של שאלות רלבנטיות.
יוצרי תכנית ה-MBCT
ד”ר זינדל סגל – Dr. Zindel Segal –פרופסור במחלקות לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, עמד בראש היחידה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי במרכז להתמכרויות ובריאות הנפש (CAMH) שבטורונטו. נושא מחקר מרכזי בו עוסק פרופ’ סגל הוא זיהוי הסמנים הפסיכולוגיים המגבירים את הפגיעות להישנות של הפרעות מצב רוח. פרופ’ סגל זכה בפרסים יוקרתיים על תרומותיו לחקר הדיכאון, והוא תורם רבות למחקר אודות טיפול מבוסס-מיינדפולנס בשדה הפסיכיאטריה ובריאות הנפש, ולהפצת הטיפול הזה והנגשתו.
ד”ר מארק וויליאמס – Dr. Mark Williams – פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה. בין השנים 1983-1991 שימש בתפקיד המדען החוקר ביחידה למדעי הקוגניציה והמוח של מועצת המחקר הרפואית בקיימברידג’. בשנים 1991-2002 שימש כפרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת באנגור שבוויילס, שם הקים את המוסד לחקר הטיפול הרפואי והסוציאלי וכן את המרכז למחקר ויישום של מיינדפולנס. מחקריו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והניסויית מתמקדים בתהליכים הפסיכולוגיים הקשורים לדיכאון ולהתנהגות אובדנית, ופיתוח טיפולים פסיכולוגיים חדשים. הוא זכה בפרס שפירו מהחברה הפסיכולוגית הבריטית ומונה כחבר באקדמיה למדעי הרפואה. בשנת 2019 פרש מארק וויליאמס מאוניברסיטת אוקספורד, שם הקים את המרכז למיינדפולנס של אוקספורד.
ד”ר ג’ון טיזדייל – Dr. John Teasdale – עבד כמדען חוקר במסגרת המועצה למחקר רפואי, הן במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת אוקספורד והן ביחידה למדעי הקוגניציה והמוח בקיימברידג’. מחקריו עסקו בתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים וביישומם הטיפולי לצורך הקלה של הפרעות רגשיות. במשך שנים רבות עסק בחקירת גישות קוגניטיביות להבנת דיכאון וטיפול בו, והוא היה אחד מחלוצי הטיפול הקוגניטיבי בבריטניה. לאחרונה רתם את ממצאי מחקריו לפיתוח והערכה של טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס. הוא זכה בפרס המדען המצטיין מהארגון הפסיכולוגי האמריקאי (APA), ונבחר כחבר הן באקדמיה הבריטית והן באקדמיה למדעי הרפואה. בשנים האחרונות פרש לגימלאות, ועוסק בתרגול ולימוד של מדיטציה ואימון במיינדפולנס.